אלישע רובין אדריכלים בע"מ ואח' נ' הלר ואח'

החלטה

ביום 6/11/13, דחיתי את בקשת הנתבע 1 להורות לתובעות 2 ו-3 להפקיד בקופת בית המשפט ערבון או ערבות בנקאית בסכום של 80,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאות, ככל שהתביעה תדחה.

בית המשפט המחוזי ביושבו כערכאת ערעור ביטל את ההחלטה, בהסכמת הצדדים, וקבע שתובעת 1 מצאה לנכון לצרף לתביעה 2 תובעות נוספות שהן חברות זרות, ויש לקבל החלטה מנומקת.

בדיון שהתקיים היום, טענו המבקשות כי מדובר בחברות זרות , שלא מסרו את מספרן, ובהתאם לתקנה 353 א' לחוק החברות, קיימת חזקה שעליהן להפקיד ערבון או ערבות בנקאית להבטחת הוצאות הנתבע 1 אלא אם יוכיח שיש להם אמצעים להבטחת תשלום ההוצאות.

עוד טוען הנתבע 1 כי לתגובת התובעות לא צורף תצהיר, אין תשתית לטענותיהם, אין פירוט מצבן הפיננסי ונכסים שיש בארץ או לגבי יכולתם לפרוע חובות.

לטענתו, הגם שמר אלישע רובין, הינו בעל השליטה, אין בכך די, כיוון שהוא אינו תובע אישית, וככל שיפסקו הוצאות לחובת התובעות, הוא אינו חייב בהם. מה עוד, שלא הוכח שיש לו נכסים מהם ניתן להיפרע.

עוד לטענת נתבע 1, מתצהיר עדות ראשית שהגיש מר רובין מטעם התובעות, עולה שאין כלל סיכוי לתביעה, לאור המפורט בסעיפים 19 ו-20 לתצהיר לפיהם, הוא התבקש להחזיר 100 אלף יורו, אך קיבל חזרה לאחר מכן 120 אלף יורו.

ב"כ התובעות, טענה שהרציו שעומד מאחורי 353 א' לחוק החברות הינו מניעת תביעות סרק של תובעים שמסתתרים מאחורי חברות, שאין להם יכולת לשלם הוצאות , ואין מדובר במקרה דנן, מה עוד, שאלישע רובין הציע ערבות אישית, יש לו נכסים בארץ והינו תושב הארץ.

לטענתה, פסקי הדין שהמציא הנתבע 1, עוסקים בחברות שקיימים נגדם תיקי הוצל"פ ואינם משלמים הוצאות משפט.

לטענתה, הנתבע פעל בחוסר תום לב מוחלט בהתנהלותו מול התובעות, ומנע העברת כספים אליהם.

לכן נקבע שלחברה , הנתבעת 2, לשלם לתובעות את תביעתן.

ההלכות בעניין הפקדת ערובה על ידי חברה שהינה תובעת, פורטו בהרחבה בהחלטתי מיום 6/11/13, נשוא בקשת רשות הערעור.

התובעת 1 הינה חברה רשומה בישראל ו-2 התובעות האחרות חברות הרשומות בחו"ל. אכן, התובעות 2-3, שתובעת 1 היא בעל השליטה בהן, לא טענו, וממילא לא הציגו, כל ראיה לכך שיש להן רכוש בישראל.

נקבע בת.א 12217-03-12, טובה כהן ואח' נ' בית יורב 1997 בע"מ, כי אין להסתפק בערבות אשית של מנהל התובעת וזכותם של הנתבעים שתעמוד לרשותם בטוחה יעילה וזמינה בדמות ערבון כספי, להבדיל מערבות צד ג' שלצורך מימושה יהיה צורך לנהל הליכי גביה נוספים. והגם שמנהל התובעת היה בעלים של מחצית זכויות בדירה.

כך גם נקבע בת.א 44997-07-10 ספריית יפת ואח' נ' אינבסטלום .

בענייננו, לאור העובדה שמדובר בחברות זרות, והחזקה בס' 353 א' לחוק החברות קובעת, שיש לחייב חברה להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה בתביעה שהגישה. מה עוד, שבתביעה דנן, שתיים מהתובעות הן חברות זרות, ולא הוגשה כל אסמכתא לכושר הנזילות של תובעת 1.

לאור זאת לא נסתרה החזקה שבס' 353 א' לחוק החברות.

אני מורה שהתובעות 2 ו-3 יפקידו בקופת בית המשפט ערבון או ערבות בנקאית בסך 20,000 ₪ כתנאי להמשך ההליכים.

כן תשלמנה תובעות 1-2 לנתבע 1 הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.